קניין רוחני זכויות יוצרים – הפרת פטנט על תהליך ייצור חיסון

תשובה 1

1. מודרנה תטען שהפטנט של ירון לא עומד בתנאי הכשירות (ס' 3 לחוק הפטנטים) מאחר שאין בשיקוי המופק בלואיזה ולימונית משום "אמצאה" ולכן אין כשירות נושאית. ירון יטען בתגובה שאמצאה כוללת גם תהליך והתהליך שהמציא הוא חדשני. ובוודאי שהפטנט עומד בדירשה של תועלת כאשר מודרנה בעצמה משווקת אותו כמועיל מאוד בשיפור היעלות של החיסון. כך ירון יטען שהוא עומד בתנאי ס' 5 לחוק לגבי התקדמות אמצאתית כי השילוב של השיקוי עם החיסון אינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממצוע, ולראיה לקחו אותו עם יחס מזלזל כאשר ניסה להציע הצעתו לגורמים מסחריים. כך, הוא יטען כי בהתאם לפס"ד Huges הוא עומד במבחן החסר המתמשך כאשר החיסונים ויעלותם לא מושלמת והעולם כולו מתמודד עם המגיפה וכן במבחן ההצלחה המסחרית כאשר מודרנה משווקת בהצלחה את השיקוי שיש לו עליו פטנט.

מודרנה עשויה לנסות להשתמש בחריג השלישי ל"ניצול אמצאה" (ס' 1) לגבי תעיית התרופות.

כאשר ביהמ"A ייבחן אם מודרנה מפרה את הפטנט הוא ייבדוק וישווה בין הפטנט לבין המוצר שמשווקת מודרנה כאשר ההגנה חולשת מעבר ללשון הדווקנית והמבחן הוא נטילת עיקר האמצאה כאשר לאור הנתונים נראה דמורנה נטלה את עיקר אמצאתו (ס' 49).

מודרנה תטען כאמור שלפטנט אין תוקף לאור החלטה מוטעית של רשם הפטנטים או לחריג של תרופות כאמור. לחילופין, היא עשויה לטעון שאין הפרה בכלל כי אין זהות בין המוצרים. בנוסף, אם מודרנה תוכיח שבעת הגשת הבקשה לפטנט היא כבר ייצרה את השיקוי אז יעמוד לה למשל סכות מכוח ניצול קודם והיא תוכל להמשיך לשווק את השיקוי בתור מנצלת בתו"ל את האמצאה (ס' 53).

2. אונ' בר אילן יכולה לטעון לזכויות מסויימות בפטנט לאור הנתון שירון עשה חיפושים במקום העבודה ובאמצעות מאגרי חיפוש שהינם בבעלות האונ'. על כן, לאונ' יש חלק באמצאה של ירון אשר אף ביצע את המחקרים והגה את הרעיון בהפסקות שבין השיעורים שנמצאים בשטח ובזמן של המעסיק. באופן עקרוני הבעלות הפטנט שהינו אמאה של עובד שפותחה בתקופת שירותו ועק שירותו אצל המעסיק שייכת למעסיק (בהיעדר הסכם אחר בין הצדדים). בענייננו, לא ניתן להגיד שהאמצאה נוצרה באופן מפורש עקב שירותו אצל המעסיק כי היא לא נובעת מהמחקר והוראה בתחום המשפט אך די בתנאים שפורטו כדי להקים זכויות מסויימות של האונ' באמצאה. זאת, במיוחד בהסתכלות גם על התו"ל של ירון.

3. לטעמי עמדתו של ירון לגבי השעייצ תוקפם של פטנטין על חיסוני קורונה היא עמדה לגיטימית שיש לה פנים רבות. אפתח בכך שעצם הצגת עמדה זו לצד המחאות שלה על השימוש האסור בפטנט שלו שהינו גם נועד להתמודדות עם המגיפה מעדמידים אותו באור צבוע. מבחינת המעדה של השעיית הפטנטים – מחד, הפטנטים מונעים הפצתם המהירה לאוכלוסיית העולם כולו ולאור הדחיפות והחשיבותך ההומאנית של התמודדות עם המגיפה זו בהחלק ריאה ראויה שאף שנמעה לאורך מגיפת הקורונה ויש לה גם תימוכין מסויימים בחוק הפטנטים ובחיקקת פטנטים בעולם בכלל שמאפשרים זאת לרשויות באופן עקרוני. מאידך, החיסונים לקורונה פותחו במהירות כה גבוהה ע"י פייזר ומודרנה והאחרות בדיוק בשל הגנת הפטנט שהן ידעו שיקבלו והערך הכלכלי העצום שהן ידעו שיפיקו אם יצליחו לפתח חיסון יעיל. השעיית הפטנטים על החיסונים עלולה להוריד את המוטיבציה של חברות כאלו לפתח באופן מהיר ויעיל חיסונים עתידיים כאלו, שיפור החיסונים הקיימים והתאמתם לוריאנטים השונים, ואף להוות אפקט מצנן מהתעשייה המסחרית מפיתוח חיסונים כאלו כתגיע המגיפה הבאה עם הוירוס הייחודי הבא שיופיע. על כן, לטעמי עמדתו ראויה, אך לצד ההיבטים ההומאניים המובנים בה – היא לא יעילה כלכלית ורפואית ועל פני טווח ארוך היא תוביל לפגיעה בכלל הבריאות העולמית וגם במדינות הלא מפותחות שלא ייזכו לחיסונים כלל כי הם בכלל לא יפותחו בזמן.

תשובה 2

מבחינת זכות מוסרית, עצם העובדה שבצלאל לא כתב את שם המשוררת על הקיר מהווה הפרה של זכותה המוסרית שהינה אישית (ס' 45(א)) בהאם לנדרש בס' 46(1). בנוסף, הוספת השורות עשויה להיחשב להפרה של ס' 46(2) ולהיתפס כהטלת פגם ביצירת המשוררת. מעבר לכך, השיר הינו יצירה מוסיקלית המוגנת (ס' 4(א)(1) ועצם הכיתוב על הקיר ללא אישור המשוררת מהווה העתקה (ס' 11(1) ו-12), ביצוע פומבי (ס' 11(3) ו-13 כאשר נכללת בכך גם הצכת היצירה לציבור באופן של כתיבה על קיר במרב הציבורי). כל אלו הפרות של זכויות היוצרים של המשוררת שהיא יכולה לתבוע את בצלאל בגינן. מכאן, שעילות התביעה האפשריות הינן תביעות נזיקיות מכוח פק' הנזיקין על נזקים שנגרמו למשוררת מהכיתוב על הקיר (ס' 52 קובע כי הפרה של ז' יוצרים כמתואר לעיל היא עוולה אזרחית והוראות פק' הנזיקין יחלו עליה בשינויים המחיבים). בנוסף, היא יכולה לבקש צו מניעה (ס' 53) אך נראה שהדבר התייתר לאור מחיקת הקיר ע"י בית הקפה. כן, היא יכולה לתבוע בעילה לפי ס' 55 בתובענה בשל הפרת הזכות המוסרית כאמור, כאשר הס' מאפשר להגישה גם ע"י "קרוב משפחתו" של היוצר אם האחרון נפטר. יתר העילות הנובעות מזכויות היוצרים עצמן ייתבעו גם ע"י היורשים של המשוררת כי זכויות יוצרים הן עבירות ועוברות ליורשים ואורך חייהן נמשך עד שנת 2075 בענייננו. אפשרות נוספת של יורשי המשוררת היא לתבוע פיצוי בלא הוכת נזק עד לסך של 100 אש"ח מכוח ס' 56. בצלאל עשוי לטעון שהוא מפר תמים כי לא ידע על כל ההפרות הואיסורים לעיל (ס' 58) אך ברור כי במבחן האובייקטיבי היה עליו לדעת שמדובר בהפרה. לחלופין, הוא עשוי לטעון לשימוש הוגן (ס' 19) כאשר היקף ההפרה והנזק והמשמעות שנגרמה אינם גדולים (הכתובת כבר נמחקה מהקיר) והמטרה היא מטרה ציבורית ראויה של העלאת המודעות לאוקראינה (שיטען שנכנס לס' 19(א) אפילו שלא מהאפשרויות המנויות בו מפורשות) והשימוש אף היה ללא כל מטרה מסחרית. אל מול זאת היושרים יטענו שמרגע שהופץ ע"י עוברת האורח ברשתות החרתיות אי אפשר לטעון להיקף נזק קטן. בנוסף, הם עשוים לנסות לתבוע אף את עוברת האורחש הפיצה ברשתות החברתיות אך היא צילמה משהו שהי ה גלוי במרחב הציבורי ולכן היא מוגנת תביעות הפרה של זכויות יוצרים לדעתי.