תשובה 1
לגבי תביעה נגד החברה הספרדית –ביהמ"ש בישראל יוכל לקנות סמכות לאור הסכמה מפורשת (לא נתון) או משתמעת (במקרה בו לא תתנגד בהזדמנות הראשונה). אפשרות נוספת היא לרכוש סמכות ע"ב נוכחות-קונסטרוקטיבית אם מתקיים לפחות אחד מאלה: קיים מורשה בפועל לקבלת כתבי-בי"ד שמענו בישראל (תק' 478); קיים מייצג בפועל בישראל (תק' 477); או מורשה בהנהלת-עסקים (תק' 482) ובתנאי שהוא קשור לחברה בקשר אינטנסיבי באותו זמן. אפשרות נוספת היא בקשת היתר המצאה בהתאם לתק' 500(4), ובתנאי שמתקיימת אחת הזיקות: החוזה נכרת בישראל, נעשה בידי מורשה, או שנקבע שחלים דיני-ישראל. טענה אפשרית נוספת היא שיש לראות בחוזה ככזה שהופר בישראל (למשל כי גלובוס הכינה בישראל את חומרי הבנייה וקיבלה הודעה על ההפרה בישראל) ולבקש היתר המצאה לפי תק' 500(5). החברה-הספרדית תעלה טענת הגנה של פורום לא נאות שתנאיו נקבעו בפס"ד אבו ג'חלה לפיהם בוחנים שורה של זיקות (מקום מגורי הצדדים, המצאות הראיות, האירוע וכיוצ"ב). בענייננו, תחת נתוני השאלה אין נטייה בולטת לפורום הזר, ולכן נראה שטענת ההגנה לא תתקבל (פס"ד אלטריפי). לגבי התביעה הנזיקית נגד ממשלת-ספרד– גלובוס לא תוכל להגישה בישראל נוכח סייג הסמכות של חסינות ריבון זר. ממשלת ספרד עומדת בתנאי של "מהווה חלק אינטגרלי מהריבון". אמנם קיים חריג לגבי תביעות נזיקיות, אך רק כאשר מדובר בנזק גוף או מוחשי (ולא בנזקים כלכליים).
תשובה 2
יואב יטען שהוא קנה סמכות מכוח נוכחות-קונסטרוקטיבית כאשר יש לראות במסעדה כמורשה בהנהלת-עסקים (תק' 482) כאשר הנתבע קשור לעסק (בעל-מניות במסעדה) ועומד במבחן אינטנסיביות הקשר באותה שעה. הנתבע יטען כי אין אינטנסיביות קשר. בנוסף, יטען טענת "פורום לא נאות", כשמקום מגורי הצדדים לא מטה לאיזשהו צד, אך מקום האירוע הוא בצרפת ואפקטיוביות הפס"ד היא בצרפת כי שם יואב יידרש להיפרע. בנוסף, יטען שציפיות הצדדים במקרה של אירוע נזיקי-פיזי הוא שיידון בסמכות השיפוט שבה אירע האירוע הפיזי, וכן שיקולים ציבוריים מטים כי רצוי ליידון באירוע של היזק מתקיפת כלב במקום שבו נמצא הכלב. בהתאם יטען שראוי לדון בכך בצרפת. מאידך, יואב יטען כי הראיות בישראל (בהנחה שקיבל טיפול רפואי בישראל לגבי הוכחת הנזק או שהוא תיעד דברים בפלאפון שלו שנמצא בישראל), וכן העסקים של הנתבע בישראל מחזקים את זיקתו לישראל כך שגם אפקטיביות הפס"ד וציפיות הצדדים מתאימים לישראל. לאור אלו, ותחת ההלכות בעניין אלטריפי ודלונס לפיהן בהיעדר נטייה בולטת לפורום הזר לא תתקבל טענת הגנה זו – יש לדחותה ולדון בתביעה בישראל.
תשובה 3
לביהמ"ש יש סמכות משום שלאפרת יש ("הניחה") נכסים בישראל (ס' 136 לחוק הירושה), כך שניתן לדון בכלל נכסי ירשותה בישראל. המבחן לתחולת ס' 136 הוא מבחן הסעד (פס"ד אלדרמן נ' ארליך). בשאלה ברירת הדין לגבי הנכסים במדינות השונות, יחול הדין הצרפתי כי נתון שזה מקום מושבה בעת פטירתה (ס' 137 לחוק הירושה). בוחנים תשובות לעניין זה ע"פ מבחן "מרכז-החיים". זאת, אלא אם הדין הארגנטיני קובע כי על נכסי ירושה בשטחו יחול הדין המקומי בלבד (ס' 138 ופס"ד כהנא). יצוין שס' 140 לחוק הירושה קובע שצוואה תהיה כשרה אם כשרה לפי אחד ממספר קריטריונים שכולם מובילים בענייננו לישראל או לצרפת. על כן, בהנחה שעד אחד הוא מספיק בצרפת לצוואה כשרה היא תיתפס ככשרה גם בביהמ"ש הישראלי (ללא קשר לברירת הדין לגבי כל נכס ונכס).
תשובה 4
באופן עקרוני ביהמ"ש לא יאכוף את פסק הדין לאור ההתיישנות של 5 שנים שקבועה בס' 5 לחוק אכיפת פסקי חוץ. עם זאת, אם ישנה הסכמה בין ישראל לקנדה על תקופה מאוחרת יותר או שביהמ"ש יימצא סיבות מיוחדות המצדיקות את האיחור של מוסא אז עשוי לחול חרגי להתיישנות זו ואז הפס"ד ייאכף. מעבר להתיישנות שבחוק אכיפת פסקי-חוץ, ככלל, ניתן לאכוף פסק חוץ בכפוף לתנאים הקבועים בס' 3 לחוק לעיל, כאשר נראה שמתקיימים תנאיו: יש להניח שהפסק ניתן בקנדה בסמכות ביהמ"ש; שלאחר 6 שנים ה"פסק אינו ניתן עוד לערעור"; בהנחה שהפסק ניתן לאכיפה ע"ם דיני ישראל ואינו סותר את תקנ"צ; שהוא בר ביצוע בקנדה (נתון התיישנות שם של 7 שנים). כמו כן אניח שקנדה אוכפת פסקים ישראלים (עקרון ההדדיות שבס' 4 לחוק לעיל), וכי לא מתקיימות ההגנות שבס' 6 לחוק.
תשובה 5
טענת פורום לא נאות תיבחן בהתאם לפס"ד אבו ג'חלה בשלבים:
1. האם קיים פורום אחר שבאופן מובהק הפורום הטבעי לדון? לדעתי יהלום תוכל לשכנע שכך בהתאם למבחן מירב הזיקות: מקום מגורי-הצדדים – כל צד במדינתנו; היכן נמצאות הראיות – נראה שמרביתן יהיו בדרום-אפריקה שעה ששם נכרת החוזה ושם אמורה להתבצעה הפעילות המסחרית שבנשוא ההסכם; מקום האירוע – בד' אפריקה; האפקטיביות של הפס"ד – היהלום תטען כי מדובר בחוזה לביצוע עבודה באפריקה ולכן שם האפקטיביות; ציפיות הצדדים – תטען כי לאור תניית השיפוט הקובעת שהדין שיחול הוא הדרום-אפריקאי והחוזה באנגלית יש לראות בציפיות הצדדים ככאלו שציפו שסכסוך יידון בדרום-אפריקה; תניית הדין – היא עצמה קריטריון שמחזק זיקה לפורום הזר; שיקולים ציבוריים – איני רואה נטייה לאנשהו. הנוצץ תטען כי אין נטייה בולטת לפורום הזר ולכן אין לקבל את טענת היהלום (פס"ד אלטריפי ו-דולנס).
2. הנוצץ יטענו כי אף אם דרום-אפריקה היא הפורום הטבעי על ביהמ"ש להימנע מלהפעיל את "נאותות הפורום" משיקולי צדק כאשר היא הדרום-אפריקאית ובכל זאת הגישה בישראל ועל יהלום להיערך למצבים כאלו בעולם הגלובאלי של ימינו (פס"ד אורי ארבל).
לטעמי, בענייננו יש נטייה מובהקת לפורום הזר וראוי להכריע שביהמ"ש ישראלי אינו פורום נאות. זאת גם לאור תניית דין (ולא תניית שיפוט), שמהווה אינדקיציה חזקה לרצון הצדדים, כך שחופש החוזים מחייב לקבוע שהפורום הנאות הוא לא-בישראל.
תשובה 6
המקום של שיקולי מדיניות בנושאי סמכות ביהמ"ש ישראלים הוא לאור החשיבות למנוע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל מ"להשיג גבול" של מדינה אחרת ושל סמכות הישפוט שלה. וגם מהצד השני, לשים לב שישראל לא "מוותרת" על סמכות שיפוט בעבור פורום זר שלא "מעניק" לישראל את הסמכות כאשר דהבר ראוי ורצוי. עניין נוסף, הוא שמירה "גלובאלית" על זכויות אדם, הומניות וכיוצ"ב. דהיינו, אם ביהמ"ש ישראלי יודע שהעברת סמכות השיפוט לפורום זר תוביל לתוצאה הסותרת את תקנ"צ, סותרת עקרונות יסוד של הומאניות וערכי אדם בסיסיים וכיוצ"ב – ראוי ששיקולי מדיניות יובילו את ביהמ"ש לקנות סמכות ולו רק ע"מ למנוע חוסר צדק משווע או עוולות קשות שהינן בגדרה פגיעה באנושות בסיסית (כדוגמת פס"ד אשכר, אף שדובר שם על אכיפת פסק חוץ הרעיון יפה גם לענייננו). בנוסף, יכולים להיות שיקולי מדיניות פנימיים יותר של המדינה, כדוגמת עומס על בתי המשפט או שמירה על כוחה הריבוני של המדינה. לכן, לשיקולי מדיניות בהחלט יש מקום חשוב בכל הנוגע להכרעות בשאלת סמכות ביהמ"ש ישראלי לדון.