תמריצים לחדשנות ופיתוח כלכלי
העולם משתנה במהירות, והצורך בפיתוח קווי ייצור חדשים או טכנולוגיות חדשניות לשיפור מוצרים קיימים הוא הכרחי לתחרות בשוק העולמי. מדינות המעוניינות לשמור על יתרון תחרותי נדרשות לעודד מפעלים להמשיך בפיתוח יצירתי וחדשנות. החדשנות, כיכולת לזהות צרכים ושווקים חדשים ולספק מענה מתאים יותר, נדרשת לתמריצים במסגרת המו"פ. מוצרים חדשניים מביאים ערך מוסף לצרכנים והופכים לערוץ לפיתוח כלכלי עבור היצרנים. ישראל נמצאת במקום הראשון בהוצאות מחקר ופיתוח פרטיות כחלק מהתמ"ג ובמקום השני במדד החדשנות של הפורום הפיננסי העולמי, משקפת אקו-סיסטם חדשנות משגשג במגזר הפרטי.
חממות טכנולוגיות ותמיכת המדינה בסטארטאפים
תכנית החממה הטכנולוגית של ישראל, שהוקמה בלשכת המדען הראשי בתחילת שנות ה-90, מהווה דוגמה לתמיכה ממשלתית בסטארטאפים. התכנית נועדה להעניק מימון ותמיכה כספית ליזמים שאינם מסוגלים לגייס מספיק כספים כדי להפוך את רעיונותיהם לעסקים פעילים. המדינה משקיעה 85% מההון הנדרש לניהול החברות, כאשר היזמים או ישויות פרטיות משקיעים את ה-15% הנותרים. במהלך השנים, החממות הטכנולוגיות הופרטו, ומאז פועלות בישראל חממות טכנולוגיות פרטיות המספקות ליזמים מקום לביצוע פעילויות, משאבים כספיים ופיתוח תכנית שיווקית לשירותי פרויקט או מוצרים. התכנית מעניקה תמיכה ליזמים בשלבי המחקר והפיתוח המוקדמים, מסייעת להפחתת סיכונים ומשתתפת במימון הפרויקטים.
הצורך בפיקוח ובקרה על חממות טכנולוגיות
על אף ההשקעה הניכרת של המדינה בתמיכה ועידוד פעילות מו"פ במגזר הפרטי, יש צורך בפיקוח נוסף כדי למנוע דליפה של ידע חדש לחברות מתחרות. הפיקוח צריך לכלול בחינת מתודולוגיית בחירת הפרויקטים, תקצוב המענקים ופיקוח על פעילות החממות הטכנולוגיות. מומלץ להקים חברות פיקוח חיצוניות שישמשו כנאמנים ויבצעו פעולות בקרה ופיקוח בצורה אובייקטיבית, על מנת להבטיח את הצלחת הפרויקטים ותרומתם לכלכלה הישראלית. כך ניתן לוודא שחממות טכנולוגיות משקיעות כספי ציבור בצורה יעילה ותואמת את היעדים הציבוריים והפרטיים, תוך איזון בין האינטרסים של בעלי המניות לאינטרס הציבורי הרחב.