הצעה וקבלה: המסגרת החוקית והפרשנות
החוזה בין יוסף אמיר לג'סיקה חייב להיות בצורת הצעה וקיבול (סעיף 1). יוסף רצה לחתום על חוזה, אך המסמך שכתב לא היה מספיק ספציפי והזכיר הלוואה, במקום לעמוד בתנאים שהוצעו. אמיר וג'סיקה יטענו כי המסמך שפרסם יוסף שונה מהותית מההצעה המקורית ולכן יש לראותו כהצעה חדשה (סעיף 11). יוסף יטען כי העברת הכסף למחרת והקבלה ההתנהגותית של אמיר וג'סיקה מהווים קיבול (קוזלי, אדרת, ש.ג.מ. חניונים).
החלטה סופית ואובייקטיביות ההצעה
הרצינות שבה התקשרו הצדדים בחוזה הייתה ידועה על סמך תקני מידע אובייקטיביים (בוטובסקי). לגבי ההלוואה, יוסף יטען כי הייתה זו הצעה חדשה שלא הייתה לו כוונה לבצע, אלא לשכנע את האחים. ג'סיקה תטען כי לא הבינה את ההצעה במלואה בשל חוסר ידיעתה בעברית. ההצעה המילולית לגבי המגורים והנכדים הייתה ברורה ומפורשת, אך הצעת ההלוואה השנייה לא הייתה סופית וקונקרטית (קדישא).
חוסר תום לב והטעיה: ניתוח המשפטי
יוסף יטען כי אמיר וג'סיקה פעלו בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן (סעיף 12). אמיר וג'סיקה יטענו שיוסף נכנס למשא ומתן בחוסר תום לב ולכן חייב להם פיצויים (תיקון 10). יוסף יטען כי אמיר וג'סיקה לא עמדו בחובת הגילוי במהלך המשא ומתן (סעיף 12, ספקטור, רפאלי). יוסף ידרוש החזר של הסכום ששילם ויטען כי ההטעיה מצד אמיר וג'סיקה מקנה לו את הזכות לבטל את החוזה בעל פה (סעיף 7(א) לחוק התרופות בגין הפרת חוזה יסודית).