הגנה על קניין רוחני: צילום פרק מתוך ספר והפצתו בוואצאפ – האם הפרת זכויות יוצרים?

תשובה 1

א. שאולי בהחלט יכול להיחשב כמפר של זכויות יוצרים בגין פעילותיו כדלקמן:

בגין צילום הפרק מהספר שלא נמצא במאגרים האלקטרוניים והפצתו בקבוצות הוואצאפ –

מדובר ביצירה ספרותית (ס' 4(א)(1) לחוק ז' יוצרים) ולכן היא מוגנת בז' יוצרים אם תעמוד ב-5 התנאים: יצירה – כמובן שספר עומד בדרישה המינימלית של מורכבות; משתייכת לקטגוריה ספרותית; מקורית- יש להניח שהספר עומדת בדרישות של עצמאיות, השקעה (כתיבת ספר) ויצירתיות מינמלית (פס"ד המדריך החרדי); קיבוע – הספר מקובע באמצעי מוחשי שהינו הספר המודפס; זיקה לישראל-מתקיים. לאחר ביסוס ההגנה של הספר בזכויות יוצרים, יש לבחון האם שאולי הפר זכויות יוצרים: ראשית אף שנתון ששאולי צילם רק פרק מתוך הספר הבדיקה של "חלק מהותי" היא מבחן של איכות ולא כמות (פס"ד מפעל הפיס) ולכן לדעתי מדובר בהעתקה אסורה (שיכולה עקרונית להיות גם למטרה פרטית, ס' 11(1) ו-12). לחלופין, ניתן לטעון שמדובר בהפרה של זכות השידור (ס' 11(4) ו-14) של הסופר כאשר הפרסום בקבוצת וואצאפ מהווה העברה קווית או אלחוטית של מראות הכלולים ביצירה לציבור. אך נראה שההפרה הברורה ביותר פה היא בגין זכות ההעמדה לרשות הציבור (ס' 11(5) וס' 15 לחוק).

עם זאת, שאולי יטען כי עומדת לו ההגנה של שימוש הוגן מכוח ס' 19(א) בהיותו נציג של אגודת הסטודנטים ולכן מדובר בשימוש למטרות הוראה ובחינה של מוסד חינוך. עם זאץ, כידוע אגודת הסטודנטים היא לא גורם הוראה מטעם המכללה ולכן לא בטוח שההגנה תעמוד לו. על אף זאת, נראה שמדובר במטרה בעלת ערך חברתי של לימוד סטודנטים ולכן מתקיים ס' 19(א). באשר לס' 19(ב) הדורש הוגנות השימוש ביצירה, מחד לא מדובר בפרסום במטרה מסחרית, אך הפרסום הוא As-Is דבר אשר יקשה על קביעה כי השימוש הוגן. בפרשת נספרסו חברת אקספרסו-קלאב הפרסום היה מסחרי אך לא רופליקה ונקבע כי הפרסום מותר (יבהמ"A מצא ערך חברתי בפארודיה). כך, גם מבחינת היקף השימוש מחד מדובר בפרק אחד ולא הספר כולו, מאידך מדובר בהעתק מדוייק של פרק שלם מהספר (לא 3 עמ' וזהו) שפורסמו בקבוצה מרובת משתתפים. לבסוף, השפעת השימוש היא הוגנת לטעמי כאשר יש להניח שהספר פורסם למטרות פדגוגיות ושאולי בסך הכל הנגיש לסטודנטים את החומר שממילא הם התבקשו לקרוא מהספריה ולכן לדעתי תעמוד לא ההגנה של ס' 19.

בגין העלאת סיכומיו מהשיעורים לאתר של אגודת הסטונדטים (אליו ניתן להיכנס רק עם שם משתמש וסיסמה)–

נראה כי הסיכומים והתוכן שהמרצה מעביר מהווים ביטוי העומד בתנאים של יצירה ספרותית ומקורית, אך נשאלת שאלת הקיבוע. בהתאם לפס"ד יעקב נ' ענבר, שאלת הפרת זכויות היוצרים של המרצה תוכרע ככל הנראה כתלות בשאלת ה"קיבוע" הנדרש כאמור לשם הגנה על זכויות יוצרים. שאולי יטען שמדובר בסיכומים מקוריים ואישיים שלו אשר נבעו ממנו לאור הדברים ששמע מהמרצה ושלא היה קיבוע של היצירה ע"י המרצה. מאידך, המרצה עשוי לטעון כי היצירה הספרותית לעיל היא שלו כאשר השיעור מועבר בצורה סכמטית וקבועה וסיכומיו של שאולי מתחקים אחד לאחד אחרי רשימותיו ולכן יש לראות בשאולי כמי שהעתיק את יצירתו. במסגרת זו, המרצה יטען לדעתי כי מדובר בעשיית יצירה נגזרת (ס' 11(6) וס' 16) אסורה. לחלופין, עשוי לטעון כי הפרסום באתר האגודה מהווה פרסום (ס' 11(2)) בהיות רשימותיו יצירה שלא פורסמה או שידור . לחלופין כי מדובר בביצוע פומבי (פס"ד מלון דבורה, ונדה קרן, פורמן). שאולי יטען כי מדובר בביצוע שלא מיועד לכלל הציבור (אתר של חברי אגודה שלא נמצא במקום פומבי), עם מס' צופים מוגבל כאשר שאולי לא מפיק רווח מהפרסום ולכן לא מתקיימת פומביות (פס"ד דן). עם זאת, נתון כי שאולי נכח בעצמו בשיעורים וכי מדובר בסיכומים שלו. בנוסף, בשונה מהמקרה של יעקב נ' ענבר – שאולי לא הפיק ספר משלו עם הסיכומים אלא העלה אותם לאתר האגודה לרווחת הסטודנטים ומבחינה זו מדובר במעשה אלטרואיסטי למדי (הוא לא הפיק רווח) שככל הנראה ייזכה ממילא להגנה של שימוש הוגן (ס' 19).

בגין העתקת רשימת הקישורים השימושיים מאתר המכללה האחרת והעלאתה לאתר האגודה –

לדעתי רשימה של קישורים שימושיים היא דומה במהותה לספר טלפונים (פס"ד First). כלומר, אף אם המכללה האחרת השקיעה מאמץ רב באיסוף הקישורים השימושיים – השקעה לא יכולה לפצות על העובדה שאין יצירתיות ברשימת הקישורים ולכן רשימת קישורים לא עומדת בדרישת היצירתיות הנדרשת לשם הגנה על זכויות יוצרים כך שלא ניתן לראות בשאולי כמי שהפר. כפי שנקבע אף בפס"ד מעריב נ' אול יו ניד.

בגין העלאת התמונה של צלם האירועים "בז" – בהחלט ייתכן שייקבע כי שאולי הפר זכויות יוצרים, כאשר מדובר למעשה ביישום הרעיון של הצלם שלא באמצעותו. יתרה מכך, מדובר ביישום הרעיון שלו (שימוש בקומפוזיציה וכו', פס"ד Tele Event) ולכן זהו ביטוי לרעיון שלו (המוגן בזכויות יוצרים מכוח ס' 5(1) לחוק זכויות יוצרים) תוך פעולה אקטיבית של הסרת הקרדיט של הצלם – מחיקת הלוגו. מכאן, שהדבר בהחלט עשוי להתיפס כעילה לתביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. גם בפרסום תמונה של הקמפוס והזמנת הסטודנטים יש פחות ערך חברתי מובהק כדוממת שליחת פרק מספר ולכן לדעתי ההגנה של שימוש הוגן פחות תעמוד לשאולי. יתרה מכך, בפרסום התמונה בליווי ההודעה באתר נראה ששאולי מנסה לקנות לעצמו שם ולקנות פרסום באגודה ולכן ניתן לטעון שיש פה הפקת תועלת שלו.

ב. לגבי העובדה שהצילום נעשה במהלך אירוע שבעל השמחה הזמין את "בז" – שאולי יוכל לטעון כי כפי שאין זכויות יוצרים על אירוע ספורט אין זכויות יוצרים גם על אירוע שמחה פרטי. עם זאת, הצלם יטען בהתאם ל פס"ד Tele Event כי עצם זוויות הצילום שבחר, הקומפוזיציה של התמונה וכו' מקימים לו זכויות יוצרים. דהיינו שהזכויות של הצלם הן לא לאירוע אלא לצילום הקונקרטי שלו. עם זאת, מאחר שנתון כי הצילום של 'בז' נעשה לפי הזמנה – חל ס' 35(ב) לחוק הקובע כי במקרה כזה הבעלים הראשון של ז' היוצרים הוא המזמין (קרי, בעל השמחה). אך הס' קובע "אלא אם כן הוסכם אחרת" וצלמים רבים כוללים בחוזים שלהם סעיף שאומר אחרת ולכן בהחלט יתכן שהזכות הראשונה היא של הצלם. יתרה מכך, יש להניח שהפרסום באתר האינטרנט של הצלם נעשה באישור בעל השמחה ואז הזכות כעת היא גם של הצלם.

לגבי העובדה שהאתר של 'בז' פתוח לציבור וללא אזהרה "לא להעתיק" או התייחסות להגנת ז' יוצרים – אין הדבר מהווה הגנה כאשר לא צריך לכלול אזהרה על כל יצירה מקורית כדי להיות זכאי להגנה של זכויות יוצרים. עם זאת, באשר לפיצויים ללא הוכחת נזק – ס' 56א לחוק, תחת תנאיו, יוכל לעמוד להגנתו של שאולי (ס' שחוקק לאחר הפרשה עם הח"כים).

תשובה 2

א. נראה כי ה"פטנט" הלא רשום של ברק עומד בתנאי ס' 3 לחוק הפטנטים בהיותו אמצאה של מוצר בתחום טכנולוגי רפואי. שהרי מדובר במכשיר רפואי שיכול לקבל הגנה של פטנט (בשונה מתהליך לטיפול רפואי, ס' 7). כמובן שהסכין עומדת בדרישת התועלת . נראה שהיא גם חדשנית כאשר ס' 4 היא לא התפרסמה בפומבי לפני ההגשה לפטנט ב-2019. כך גם נראה שהיא עומדת בדרית הההתקדמות המצאתית (ס' 5) בהתאם למבחני העזר שבפס"ד Hughes. שהרי נראה שקיים חסר מתמשך וקיימת הצלחה מסחרית כאשר הפיתוח שעשה יוני רק מחזק את העניין (מידת העתקה, תגובה של קהילת אנשי המקצוע).

מאחר שהפטנט של ברק נרשם רק באוגוסט 2021 נראה בגין חודשים יוני-יולי 2021 ברק לא תוכל למנוע מיוני להשתמש באמצאה. עם זאת, לאחר הרישום, היא יכולה להגיש תביעתה ולבקש כפי שעשתה פיצוי רטרואקטיבי של "תמלוג סביר". יוזכר כי התקופה של 20 שנים מתחילה מרגע הגשת הבקשה לרישום הפטנט ולכן ברק זכאית לתגמול סביר על שימושים באמצאה כבר החל מ-2019 (אחרי הפרסום השני ברשומות).

את צו המניעה תוכל ברק לתבוע במסגרת זכותה לניצול האמצאה. ברק תטען כי יוני עושה בפטנט ניצול אמצאה האסור מכוח ס' 94(ב) לחוק. כך היא תטען כי יוני נטל את עיקר ההמצאה אף אם ביצע בה מודיפיקציות ולמעשה הוא עושה שימוש בחלק המהותי וההכרחי לפעולתה של האמצאה (ס' 94 לחוק ופס"ד Hughes). יוני יטען כי חל בענייננו חריג האמצאות העוקבות כאשר (רלוונטי רק לשלב הפיתוח שבו יוני התנסה בסכין השמאלית אבל לא לחלק שבו הוא משווק). אם יוני רוצה למסחר את הפיתוח המשך שלו עליו לנהל מו"מ עם ברק על בעלותה וזכותה באמצאה. כך הוא עשוי לטעון גם לחריג טבע אך זה רלוונטי רק לשלבים של סוף חיי הפטנט ולא תחילתו (למשל לפיתוח תרופפות גנריות). אך טענת ההגנה הכי חזקה שעשויה לעמוד ליוני היא הטענה של זכות מכוח ניצול קודם (ס' 53 לחוק) לפיה הוא ניצל בתו"ל את האמצאה עד שנרשמה ולכן אין הוא צריך לפצות את ברק בגין השימוש עד לרישום הסופי של הפטנט.

את צו המניע יהיה לפי המבחנים הרגילים של סד"א. תביעת הפיצוי תעשה בהתאם לס' 183 לחקו כאשר ביהמ"ש רשאי לפסוק את רווחי הנתבע המיוחסים להפרה כי לא נראה שיש אלמנט נזיקי (זה לא שלברק היה סכין לשמאליים) וכן לבקש כאמור דמי תמלוגים סבירים בגין השימוש.

ב. במסגרת ההתגנדות לרישום הפטאנט יוכלו לטעון בהתנגדויות כי לא מדובר בפטנט שיש בו התקדמות המצאתית (ס' 5) אלא רק התאמה של האמצאה הקיימת. לחלופין יוכלו לטעון שלא הייתה פה משהו חדשני (ס' 4) כי שוב מדובר רק בהתאמה של טכונולוגיה שכבר פותחה (בסה"כ תמונת מראה של המוצר) ולכן לכל היותר מדובר ברופליקה שיצרה התאמת המוצר מהפטנט הקיים לאוכ' נוספת.