דיני חוזים – כל מה שצריך לדעת

שאלה 1

ג'וזפין בהחלט יכולה להגיש תביעה כנגד עדן אשר הן הפרה את החוזה והן נהגה בחוסר תו"ל (המחוייב מכוח ס' 39 לחוק החוזים (להלן: "חוק החוזים-כללי").1 עם זאת, היא לא תוכל לתבוע את כל הפיצויים שפורטו, כפי שאפרט להלן:

120,000 ש"ח שהיא חייבת לה לפי החוזה – לדעתי, את הפיצוי הזה היא תוכל לתבוע ולקבל לפחות את מרביתו. ס' 10 לחוק החוזים העוסק בתרופות (להלן: "חוק החוזים-תרופות")2 קובע ל"נפגע" זכות לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה שהמפר (עדן) ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה. בהתאם, ג'וזפין בהחלט תוכל לטעון שהיא זכאית לפיצוי בגין אובדן זמן העבודה שלה למשל, כאשר עדן אשר דחקה אותה למסגרת זמנים צפופה וכלל לא כללה בהסכמות ביניהן אפשרות של ביטול החוזה עקב ביטול החתונה יכלה והייתה צריכה לצפות שביטול בשלב המאוחר שבו ביטלה יסב לג'וזפין הפסדים ונזק כספי.

80,000 ש"ח פיצוי מוסכם – הפיצוי המוסכם הוא, כקבוע בחוזה, פיצוי בגין עיכוב בתשלום ומאחר שבענייננו כלל לא מבוצע תשלום – הפיצוי המוסכם לא רלוונטי בענייננו לטעמי. עם זאת, ג'וזפין יכולה לעטןון כי הוא מסמל את המינימום שמגיע לקבל כפיצוי מעדן.

10,000 ש"ח על התוספות מפריז – מחד, כאמור, ס' 10 לחוק החוזים-תרופות מקנה זכות לפיצויים על הוצאות ונזקים שהיו לנפגע עקב ההפרה ושניתן היה לצפות אותן אותן ע"י המפר. כך בענייננו ברור שעדן יכלה והייתה צריכה לצפות שלשם הכנת הסמלה ג'וזפין תרכוש בגדים יקרים (היא בעצמה ביקשה נוצות מצרפת) ולכן עליה לפצות בגין עלותם. מאידך, נתון שג'וזפין בסוף לא השתמשה בבד הזה ספציפית ושהיא יכולה להזדכות על מחירו במלואו בתוך 6 חודשים. מאחר שקיים כלל של חובת הפחתת הנזק ע"י הנפגע לדעתי יש לצפות מג'וזפין להזכות על הבד מצרפת ולא להעניק לה פיצוי בגין שוויו.

20,000 ש"ח עבור הבדים – מאחר שבבדים אלו ג'וזפין כבר עשתה שימוש היא בהחלט יכולה לתבוע את עלותם מכוח ס' 10 כאמור. עם זאת, נוכח ההצעה של נטע – היא יכולה לבדוק אם נטע עדיין מעוניינת בשמלה ובכך להפחית את נזקה (אם בכלל).

240,000 ש"ח על העסקה שהפסידה עם נטע – באופו עקרוני מדובר בפיצויים "שליליים" שבתי המשפט לא פוסקים בנקל. עם זאת, בעניין תושיה ואח'3 נקבע כי במקרים המתאימים ניתן פסוק פיצויים כאלו, כאשר בענייננו ג'וזפין התנהלה ללא רבב כאשר דחתה את הצעתה של נטע, ואילו עדן מתנהלת בחוסר תו"ל והוגנות משוועים. על כן, בהנחה שג'וזפין תצליח לבסס את הטענה שעסקה עם נטע אכן הייתה אפשרית ודחתה אך בשל המחוייבות כלפי עדן – בהחלט יש פה אינטרס הסתכמות שנפגע ואשר יצדיק פסיקת פיצוי בגין סכום זה. עם זאת, עדן תטען כי מדובר בסכום שהיא לא יכלה ולא הייתה צריכה לצפות כנזק בגין ביטול החוזה שלה, וכי ג'וזפין יכלה לברר איתה לאור הסכום הגבוה שנטע מציעה לגבי ביטול החוזה מצידה של ג'וזפין דווקא ולכן אין להית על עדן סכום כה גבוה. מדובר בעניין שאין בו הלכה סופית וברורה כאשר בעניין צוקים4

כבוד הש' חשין קבע כי הנפגע (ג'וזפין) זכאית לפיצויי הסתמכות (השבה במובנה הרחב) במלואם, אף כאשר הם עולים יל פיצויי הציפיות ("החיוביים").

כאשר אין הנפגעת יכולה להוכיח את שיעור הנזק (ולכן אין לפסוק לה פיצויי ציפיות), אך חוסר היכולת להוכיח אותו נגרם משום שהחוזה הופר, יש לחרוג מן הכלל ולפסוק לה פיצויי הסתמכות. חשין- הנפגע זכאי לפיצויי הסתמכות (השבה) במלואם – גם אם עולים הם על פיצויי הציפיות. מצא- מדבר על אובדן הרווחים.

200,000 ש"ח על השיפוצים לחנות – לא ברור כיצד השיפוץ קשור לתביעתה ואין ספק שהכללתו רק תפגע בתביעה שלה ולכן הייתי מייעץ לעו"ד שועלי "להוריד" את ג'וספין מתביעת נזק זה.

שאלה 2

הדברים שהתבררו לג'וזפין בדיעבד מעלים תמונה של קיום (או אי-קיום) חוזה בחוסר תו"ל משווע מצידה של עדן. כאמור, ס' 39 לחוק החוזים-כללי קובע את החובה לקיים חוזה בתו"ל, כאשר עקרון תום הלב הוא עיקרון-על בדיני החוזים אשר חלק גם על יתר תחומי המשפט. בהתאם, ג'וזפין תוכל כעת לתבוע מעדן גם את הרווחים העצומים שגרפה עדן בשל (או בזכות) התנהלותה חסרת התו"ל וחוסר המחוייבות כלפי ג'וזפין. העילה המרכזית שבאמצעותה ניתן לתבוע פיצוי בגין רווחים שעשה אחר בדרך לא מקובלת ובחוסר תו"ל היא באמצעות חוק עשיית עושר ולא במשפט.5 כפי שנקבע בעניין אדרס חומרי בניין6 הפער העצום בהוגנות ותו"ל של הצדדים בהחלט יכולה להקים לג'וזפין זכות לפיצויים מתוקף חוק זה ועקרון אי עשיית עושר ולא במשפט, כאשר ברור שג'וזפין הגנה בכל תוקף על אינטרס ההסתמכות של עדן ונמנעה מהפקת רווח כפול רק לשם העמידה בסיכום עם עדן, ועדן גמלה לה בשקרים על אודות הסיבה לביטול החוזה וחוסר התחשבות ויחס לעבודה ולמאמצים של ג'וזפין. על כן, ובהתאם לפס"ד, בשלב הזה ג'וזפין עשויה לקבל כבר את השווי שיביא אותה למצב שבו היתתה אם לא הייתה מתקשרת עם עדן ולכן עשויה לקבל את מלוא הפיצוי בסך 240,000 ש"ח (שבתשובה 1 אמרתי שכענראה לא תקבל כי עדן לא יכלה לצפות סכום כל כך גבוה מגין ההפרה). עם זאת, עדן תטען כי ללא ההמנה שביצעה, נטע לא הייתה רואה את השמלה היפה ולכן אי אפשר להגיד שלולא ההתקשרות עם עדן ג'וזפין הייתה מרוויחה 240,000 ש"ח.

יתרה מכך, הספרות מדברת על אינטרס ההשבה במובנו הרחב7 (כי חוק עשיית עושר מעניק זכות להשבה), כאשר השבה במובנה הרחב יכולה לכלול גם השבה של טובות הנאה שקיבלו צדדים לחוזה באופן לא ראוי עד למועד הביטול שלו. על כן ג'וזפין אף יכולה לנסות ולתבוע את ה-500,000 ש"ח שקיבלה עדן מבעלת חנות שמלות הכל ההשנייה בטענה שהדבר כלול באינטרס ההסמכות במובנו הרחב.

שאלה 3

ראשית עדן תוכל לתבוע את הפיצוי המוסכם בסך 80,000 ש"ח. ס' 15(א) לחוק החוזים-תרופות קובע את זכותה של ג'וזפין לתבוע את הפיצוי המוסכם ללא כל הוכחת נזק. עם זאת, הס' גם קובע כי ביהמ"ש רשאי להפעיל שק"ד ולהפחיתו אם הסכום הוא ללא כל יחס סביר לנזק שניתן לצפות. בענייננו, אם עדן עמדה ככל בהסכם ורק איחרה בתשלום – בהחלט יתכן שביהמ"ש יפסוק כי 80,000 ש"ח הם סכום שאינו הולם את נזקיה ולכן יפסוק סכום נמוך יותר. זאת במיוחד, נוכח ס' 11(ב) לחוק לעיל הקובע כי במקרים כבעניינו, אם לא הוסכם אחרת, ג'וזפין זכאית לפיצויים בסכום הריבית על התשלום בפיגור לפי חוק פסיקת ריבית. אמנם בענייננו הוסכם אחרת, אך יש להניח שהריבית שנצברה מהווה פחות מ-10% מהפיצוי המוסכם ולכן בהחלט ניתן להעריך שביהמ"ש יפחית את סכום הפיצוי המוסכם בהתאם לסמכות בשק"ד שניתנה לו בס' 15(א) לעיל. יצוין באמרת אגב, כי ס' 15(ב) מבהיר כי קיומו של פיצוי מוסכם לא מונע או שולל מהנפגע לתבוע נזקיו (בין אם בסעד של ביטול והשבה, אכיפה או פיצוי) מכוח סעיפי החוק הריגלים של חוק החוזים-תרופות.

ככלל, כאשר נקבע פיצוי מוסכם סביר בין צדדים אז רואים בו כמגלם את כלל ההיבטים הנזקים (בהיות נושא הפיצויים דיספוזיטיבי ככל שהוא סביר ולא נוגד את תקנ"צ ולאור עקרון חופש החוזים).