נתינה וקבלה במשפחה ובחברה הדמוקרטית

הנתינה והקבלה במחזה "אלקסטיס"

במחזה "אלקסטיס" מוצגת מערכת יחסים ייחודית של נתינה וקבלה בין הדמויות המרכזיות, אלקסטיס ואדמטוס. אלקסטיס מוותרת על חייה כדי שבעלה יוכל להמשיך לחיות, ובכך מבטאת אהבה ונאמנות יוצאת דופן. עם זאת, היא אינה מבצעת את המעשה מתוך הקרבה חד-צדדית בלבד, אלא מציבה דרישות בתמורה: היא מבקשת מאדמטוס שישכב לישון בכל לילה עם פסל בדמותה ושלא יינשא לאישה אחרת אחריה. נתינת חייה מתבצעת תוך הצבת תנאים שמטרתם לשמר את זכרה ואת מקומה בחייו של אדמטוס, אך מאחר שתנאים אלו אמורים להתקיים רק לאחר מותה, מדובר בדרישה המבוססת על אשליה.

הקרבה מול קבלה – תפיסתו של אדמטוס

למרות אהבתה, הקרבתה של אלקסטיס מציבה סימן שאלה על ערך חייה ביחס לחיי בעלה. החברה מוקירה אותה ומכירה בערכה, כפי שמתבטא במשפט: "אלקסטיס, האישה שבעיני בין כל הנשואות אין נעלה ממנה". אולם, אדמטוס עצמו אינו נוקט בצעדים דומים עבורה – הוא מקבל את חייה אך אינו נאבק כדי להחזירה. בניגוד אליו, הרקולס, שמייצג נאמנות ואומץ, נאבק במוות ומחזיר את אלקסטיס לחיים. ניתן היה לצפות שאדמטוס יפעל בדומה להרקולס, ואף אם אינו חזק מספיק בעצמו, יפעל כדי למצוא דרך להשיב את אשתו.

נתינה וקבלה בחברה הדמוקרטית

רעיון הנתינה והקבלה בא לידי ביטוי גם בהקשרים רחבים יותר, ובעיקר ביחסים בין אזרחים לממשלה ובינם לבין עצמם. בחברות דמוקרטיות, הרוב שולט, אך קיימת חובה להגן על זכויות המיעוט. נתינה וקבלה במערכת המשפטית הדמוקרטית מבוססת על איזון בין חירות הפרט לבין טובת הכלל.

אחד הביטויים המרכזיים של נתינה וקבלה בחברה דמוקרטית הוא הדרישה מאזרחים לגלות סובלנות פוליטית זה כלפי זה. כדי להבטיח הרמוניה חברתית, כל אזרח מחויב להקדיש זמן וכבוד לזולתו. חברה דמוקרטית מורכבת מאנשים ממגוון תרבויות, דתות ודעות, ולכן חיוני שהרוב יעניק למיעוט זכויות, אפשרויות וזמן להבעת עמדותיו. מנגד, המיעוט נדרש לקבל את הכללים הדמוקרטיים ולפעול בתוך המסגרת שהרוב מציב.

חשיבות השיח הפתוח בדמוקרטיה

אחד היסודות המרכזיים של הדמוקרטיה הוא קבלת ההחלטות הטובות ביותר עבור החברה כולה. הדבר מחייב שיח פתוח, המאפשר לכל אזרח להשמיע את קולו. ככל שניתנת אפשרות רחבה יותר להבעת דעות, כך מתקבלות החלטות טובות ומאוזנות יותר. בכך, החברה מבטיחה תהליך דינמי של נתינה וקבלה בין אזרחיה.

ההבדל בין נתינה במשפחה לבין נתינה בחברה

יחסי הנתינה והקבלה במסגרת משפחתית נבדלים מהותית מאלו שבחברה דמוקרטית. במשפחה, הנתינה נובעת מרגש ואהבה, כאשר אדם מעניק מתוך דאגה ואכפתיות לקרוביו. הציפייה לקבלת תמורה היא רגשית בעיקרה – אהבה, הערכה או חיזוק הקשר המשפחתי.

לעומת זאת, בחברה דמוקרטית, הנתינה והקבלה מתנהלים במסגרת חוזית-משפטית. כל אזרח מעניק משהו מתוך שאיפה לקבל תמורה מוגדרת וברורה. אם אזרח אינו מקבל את המגיע לו, הוא יכול לפנות לבית המשפט ולתבוע את זכויותיו. אהבה ורגש אינם חלק מהמשוואה, אלא אינטרסים ואיזונים מוסדיים.

גיבורי הנתינה – בין משפחה לחברה

בנרטיבים משפחתיים, הגיבור הוא לרוב זה שמוותר על ערכיו, ממונו, או חייו למען קרוביו. מי שמקריב למען המשפחה נחשב לדמות ראויה להערצה: "תמיד אדע שבנישואין השמחה פחותה מן הצער". לעומת זאת, בחברה דמוקרטית, הגיבור הוא דווקא זה שיודע לקחת ולהשיג לעצמו יתרון, במיוחד כאשר הוא משיג משהו בעל ערך רב יותר בתמורה לדבר שנתן.

יחסי אדמטוס ואביו – מקרה מבחן לנתינה וקבלה

דוגמא מובהקת להבדלים בין שתי צורות הנתינה והקבלה ניתן לראות ביחסי אדמטוס ואביו. אביו של אדמטוס, על אף גילו המבוגר והתקרבותו למוות, מסרב להקריב את חייו למען בנו. הוא בוחר להמשיך לחיות, גם אם שנותיו ספורות, ומעדיף לשמר את חייו הפרטיים על פני טובת בנו. בכך, מערכת היחסים ביניהם דומה ליחסי אזרחים במדינה דמוקרטית – כל אחד פועל למען טובתו האישית, ללא שיקולים רגשיים עמוקים.

סיכום – המשמעות הרחבה של נתינה וקבלה

מושגי הנתינה והקבלה מקבלים משמעויות שונות בהתאם להקשרים החברתיים והמשפטיים שבהם הם מתקיימים. במשפחה, הנתינה מבוססת על אהבה וציפייה לקבלת אהבה בחזרה, אך אין אפשרות לתבוע משפטית את מה שלא התקבל. בחברה דמוקרטית, הנתינה והקבלה מונעים מאינטרסים הדדיים, המוסדרים בחוזים ובחוק. אם צד אחד אינו מקבל את מה שהובטח לו, יש לו אפשרות לפנות לערכאות משפטיות. סיפורה של אלקסטיס מציג נתינה מתוך אהבה מוחלטת, בעוד שסירובו של אביו של אדמטוס מייצג גישה רציונלית יותר, הדומה ליחסים שבין אזרחים במדינה דמוקרטית. בכך, המערכות החברתיות והמשפטיות מציבות פרשנויות שונות למושגים אלו, בהתאם לערכים ולמבנים השונים של כל מסגרת.