חוקי מלחמה והשפעתם על אזרחים
חוקי המלחמה קובעים כי בפעילות מלחמה, הכוח חייב להיות מרוכז נגד גורמים לוחמניים ולא נגד אזרחים. פיצוץ סכר קחובקה לא השפיע על בסיס צבאי, אלא פגע באלפי אזרחים והשמיד מי שתייה הדרושים לקיום חיים. התקיפה גרמה לשיבוש חקלאות והצפה רחבה בחרסון, ופגעה באופן קשה בתושבים האזרחים. התקיפה הזו נחשבת כמטרה בלתי מידתית נגד אזרחים ואסורה לפי הפרקטיקה הבינלאומית.
אחריות מדינתית לפעולות ארגונים
האחריות לפעולות של ארגון במהלך כשרותו יכולה להיזקף למדינה לפי סעיף 4 ל-ILC. במקרים של חריגה מסמכות, המדינה תישא באחריות למעשים שנעשו במסגרת כישוריו או יכולות הארגון למרות היעדר סמכות. יש ליישם שני קריטריונים: מבחן הזיקה המהותי ומבחן הסמכות המשוער. אם נראה כי החייל הוא איבר ממלכתי, כמו במקרה של מצרים, היא תישא באחריות. גם אם יש עוולה שהתרחשה בתוך ישראל, כמו כשחיילים חצו את גבול מצרים, בית המשפט עשוי לדון בתביעה נגד המדינה.
עימותים מדינתיים והמשפט הבינלאומי
ישראל דורשת שבית הדין יפסוק רק על מחלוקות בין מדינות ורק אם מדינות מסכימות לקבל את פסיקותיו. בוררות זמינה כאשר ההסתייגות של ישראל מעניקה לשוויץ את הזכות להמשיך בדרך זו. החוק הישראלי הוא משפט לאומי ושונה מהמשפט הבינלאומי, ולכן ישראל עשויה להסתייג מחוקים בינלאומיים כדי לשמור על מטרתה כמדינה יהודית. חוקים לאומיים צריכים להתפרש בהתאם לרוח חובות האמנה, אך במקרים של סתירה, הדין הלאומי יגבר על הדין הבינלאומי.