Skip to content Skip to footer

הבדלים בין משפט אזרחי יהודי לרומי

מוזמנים להשאיר פרטים ולקבל הצעת מחיר פה

מושגי המשפט האזרחי היהודי והרומי

הרב משה פינדלינג העמיק את ההבדלים בין מושגי המשפט האזרחי היהודי והרומי, והסביר כי היהדות מתנגדת למוסד האימוץ בשל המושג "פשטות טבעית". לפי גישה זו, הזרע של הגבר והביצית של האישה הם שמקנים לילד את הקשר הטבעי עם הוריו. לעומת זאת, המשפט הרומי-אזרחי הכיר במוסד האימוץ והגדיר בחוק מי ההורים, כך שהחוק יכול לקבוע שאדם הוא הורה לילד גם אם אינו ההורה הביולוגי שלו, ולפסול את הקשר בין ההורים הביולוגיים לילדיהם. הרב פינדלינג הדגיש כי במשפט העברי לא היה מוסד אימוץ כלל, עד כדי כך שהוא לא היה מוכן להכיר במושגים של אימוץ או מאומצים, אלא השתמש במונחים של מחזיקים בלבד. הוא הסתמך על פסוק מהתורה המדבר על מצוות צדקה כדי להדגיש שמשמעות המשפט "תחזיק בו" היא לא לתת למישהו ליפול, אלא לעזור לו לפני שהוא נופל.

חובות מול זכויות במשפט העברי והאזרחי

המשפט העברי עוסק בחובות של אדם כלפי זולתו, כלפי הבורא וכלפי עצמו, בעוד שהמשפט האזרחי עוסק בזכויות האדם ומה מגיע לו. המשפט העברי שואף להסדיר את כל מערכות היחסים והחובות של האדם כלפי סביבתו ובוראו, ואילו המשפט האזרחי קובע מסגרת מינימלית להסדרים ציבוריים, ומגדיר אילו זכויות יש לאדם בתחומים שונים וכיצד הן מתנגשות. הבדל זה נובע מהעובדה שהמחוקק במשפט העברי הוא הבורא, המחייב את המאמינים להתמודד עם חובות כלפי הסובבים אותם, ואילו במשפט האזרחי מדובר במחוקק בשר ודם הרואה את תפקידו בהגדרת זכויותיהם של אנשים. פרופסור אבישלום וסטרייך ציין כי למרות שהדת אינה משתמשת בשיח זכויות, יש לה תפקיד חשוב בביסוס שיח זכויות האדם הלאומי, למשל על בסיס הקביעה שבני אדם נבראו בצלם אלוהים.

סוגיות אימהות בהפריה חוץ גופית ופונדקאות

ד"ר וילר מציג ארבע דעות לגבי מיהי האם בהפריה חוץ גופית או בפונדקאות. הדעה הראשונה קובעת שתורמת הביצית היא האם הגנטית, מכיוון שהביצית מכילה את המטען הגנטי המכריע. הדעה השנייה טוענת שהאם היולדת היא האם ההלכתית, בהתבסס על כך שהלידה היא הקובעת את הקשר ההורי. הדעה השלישית גורסת כי הילד אינו מיוחס לאם הגנטית או ליולדת, במטרה למנוע סיבוכים הלכתיים ומוסריים. הדעה הרביעית טוענת שהילד שייך לשתי האמהות, תורמת הביצית והאם היולדת. פרופסור סינקלייר מציע לאמץ את הדעה הרביעית לצורך זהירות, כך שהילד לא יוכל להינשא לילדיהן ויידרש לעבור גיור אם אחת האמהות היא זרה. נכון להיום אין כללים ברורים בנושא, והדעות נותרות חלוקות.

למאמר בנושא פדיון שבויים: הלכות, שיקולים והשלכות לחץ כאן

לקבלת הצעת מחיר לסיוע בכתיבה אקדמית
אנחנו זמינים בכל עת

אני מסכים/ה לתנאי השימוש באתר
error: תוכן זה הינו מוגן
ליצירת קשר בוואטסאפ, לחצו כאן