דיני תאגידים: איזון בין שליטה, אחריות והגנה על נושים

דיני התאגידים מסדירים את אופן ניהולם של תאגידים תוך איזון בין זכויות בעלי השליטה, חובות הדירקטוריון והגנה על בעלי המניות והמיעוט. הפרשה הנדונה מציגה מערכת יחסים מורכבת של שליטה בתוך חברה ציבורית, תוך התמודדות עם חובות משפטיות והשלכותיהן על מבנה קבלת ההחלטות.

שליטה בחברה והסכמי הצבעה

שיבון, יושבת ראש הדירקטוריון, וקנדל, המנכ"ל, קשורים ביניהם בהסכם הצבעה המחייב תמיכה הדדית בהחלטותיהם. סעיף 95(א) לחוק החברות קובע כי בחברה ציבורית לא יכהן קרוב משפחה של יושב ראש הדירקטוריון כמנכ"ל, אלא אם התקבל אישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד. מאחר שקנדל ושיבון מחזיקים יחד 45% ממניות החברה, הם נחשבים ל"קבוצת שליטה" (פס"ד שמע נ' רייכרט), מה שמקנה להם השפעה משמעותית על קבלת ההחלטות.

מינוי דירקטורים חיצוניים

שיבון מינתה את בן-דודה גרג ואת בעלה לשעבר טום כדירקטורים חיצוניים, והאסיפה הכללית אישרה את מינויים ברוב של 70%. על פי סעיף 239 לחוק החברות, מינוי דירקטורים חיצוניים דורש רוב מבין בעלי המניות שאינם בעלי שליטה. יחד עם זאת, על המינויים לעמוד בתנאי סעיף 224א, הכוללים כישורים מתאימים ויכולת להקדיש את הזמן הדרוש. מינויים כאלה מעלים סוגיות של ניגוד עניינים, בייחוד כשמדובר בקרובי משפחה.

דחיית הצעת רכש ותקינות ההליך

שיבון הובילה לדחיית הצעת הרכש של "AI להמונים", בטענה כי מדובר במיזם מסוכן. כלל שיקול הדעת העסקי (Business Judgment Rule) מחייב דירקטוריון לפעול באופן עצמאי, לקבל מידע מהימן ולבחון עסקאות באופן מושכל. הסתמכות עיוורת על חוות דעתה של שיבון, מבלי לבצע בדיקה מעמיקה, עשויה להפר את חובת הזהירות של הדירקטורים (סעיף 252). פס"ד תקווה קובע כי מחדל בפיקוח מהווה הפרה חמורה של חובות הדירקטוריון.

ניגוד עניינים של בעלי שליטה

קנדל, המחזיק 75% ממניותיה של חברה מתחרה, השיג רווח אישי של עשרות מיליוני שקלים. חובת האמונים המוטלת על נושא משרה (סעיף 254) מחייבת הימנעות מניצול הזדמנויות עסקיות לטובתו האישית (פס"ד בוכבינדר). ניגוד העניינים של קנדל פוגע בחברה, שכן החלטותיו עלולות להיות מושפעות מהאינטרסים האישיים שלו.

תביעה נגזרת והתערבות שיפוטית

לוגאן הגיש תביעה נגזרת נגד החברה בטענה להפרת חובות הדירקטוריון. סעיף 194 לחוק החברות מאפשר לבעל מניות להגיש תביעה בשם החברה. אמנם בתי המשפט ממעטים להתערב בהחלטות עסקיות (פס"ד בטר פלייס), אך כאשר קיימת חריגה מכללי שיקול הדעת העסקי או פגיעה בטובת החברה, ניתן לפסול החלטות הדירקטוריון (פס"ד הולנדר).

חלוקת דיבידנד אסורה

הדירקטוריון החליט לחלק דיבידנד חרף העובדה כי החברה צפויה לאבד הכנסה משמעותית. חלוקה כזו חייבת לעמוד בשני מבחנים: מבחן הרווח ומבחן הפירעון (סעיף 302). אם החברה אינה עומדת במבחן הפירעון, החלוקה אסורה (סעיף 310), והדירקטורים עלולים לשאת באחריות אישית.

הרמת מסך ואחריות בעלי מניות

מארסיה, ספקית החברה, פנתה לבית המשפט בבקשה להרמת מסך בטענה שהובטח לה כי החוב ישולם. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת מגן על בעלי מניות מפני אחריות אישית, אך בית המשפט רשאי להרים מסך (סעיף 6) כאשר נעשה שימוש לרעה במבנה התאגידי. אחריותה של שיבון כיושבת ראש הדירקטוריון נובעת מהתחייבותה האישית, ועל כן היא עשויה לשאת באחריות ישירה כלפי הנושים.

הגנה על נושים מול עקרונות האחריות המוגבלת

הזכות להתאגד מאפשרת ליחידים למקסם רווחים תוך הגבלת חבותם האישית. עם זאת, כוחה של החברה עלול לפגוע בנושים, מאחר שהיא נהנית מהגנות משפטיות, עוצמה כלכלית וכוח מיקוח גבוה. התאגיד מחויב להביא בחשבון גם את טובת הנושים, ולא רק את האינטרסים של בעלי המניות. הפסיקה והחקיקה קובעות מנגנונים לאיזון בין עקרון האחריות המוגבלת לבין ההגנה על נושים, כולל כללים בדבר חלוקה אסורה והרמת מסך.

האיזון בין זכויות בעלי השליטה לבין חובות הדירקטוריון וההגנה על נושים מהווה אתגר משמעותי בדיני התאגידים. המקרה הנדון ממחיש את הצורך בהחמרת הפיקוח על החלטות עסקיות, הבטחת עצמאות הדירקטוריון וצמצום ניגודי העניינים של בעלי השליטה, במטרה למנוע פגיעה בנושים ובעלי מניות המיעוט.