בחינת פסלות הודאות בחקירות והליכים פליליים

ביטול הודאת הנאשם בשל ליקויים בהליך המעצר והחקירה

יש לבחון את פסלות הודאתו של הנאשם בהתאם להוראות סעיף 12 לפקודת הראיות ולעקרון הפסלות המחזקות הדדית. לפי חוק יששכרוב, ניתן להודות בהודאה לפי סעיף 12 אך ניתן לדחותה לפי עיקרון זה ולהיפך. ראשית, נבחן את רצונות ההודאה באשמה לפי סעיף 12 לפקודה, ואם נראה כי הטענה היא מרצון, משאין הודאה באשמה, יש לבחון אותה לפי עקרון הפסילה. בענייננו, השוטרים איימו על יהושע ואמרו לו כי ירשיע גם את אשתו וכי הוא צפוי לשנים מאסר, ולכן הודה במעשיו הן בתא והן בחקירה. ניתן לראות בהודאתו כהודאה בעל כורחו, ולכן סעיף 12 חל ולא תיחשב כשירותו להודות. לפיכך, על פי חוק ההיטל אסורים אמצעי איום כלפי בני משפחה.

תנאי מעצר וחקירה של חשוד

סעיף 29(א) לחוק המעצר קובע כי אדם שנעצר על ידי קצין ייעודי לפי סעיף 27 יובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות. סעיף 126 לחוק המעצר קובע, כי בהעדר הוראות חקיקה אחרות, יישפטו רק עבירות פרטניות בסעיף 16 לחוק המעצר, כי הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים במקרים מסוימים בנוכחות סנגורו של החשוד עד להופעתו בבית המשפט. כל עוד החשוד נכה עקב מצב גופני, מועד "הבאת שופט תוך 24 שעות" מופסק ואינו נחשב. בענייננו, רמי אושפז במצב קשה. ניתן להסיק שאם מצבו חמור מספיק כדי למנוע ממנו להתייצב בבית המשפט, יופסק מועד הבאתו בפני שופט.

זכויות החשוד להיוועץ בעורך דין

חוק המעצר קובע כי זכותו של אדם להיוועץ בעורך דין לאחר מעצרו, אך בפסיקות (אסף שי וחוק פבריקן) הרחיבו הלכה זו כך שאין צורך במעצר אדם על מנת לאפשר מעצר. הסיבה היא שאדם שעצור עלול להיכנס גם לכלא, ולכן גם הוא צריך לקבל זכויות. למרות שאברהם שוכנע על ידי החוקר, בסופו של דבר הוא החליט לוותר על זכותו להתייעץ וההודאה התקבלה. בית המשפט בהלידוור שם את התוכן על הזכות להליך הוגן. שם נקבע כי כאשר המשטרה חוקרת תלונה שתתברר לגופו בבית המשפט, אם יתברר שיש עדים ישירים לאירוע, על המשטרה לחקור את אותם עדים. במקרה שלנו היו מאבטחים, תצלומים ועדויות חבריו של ראובן, ולכן יש למצות את כל כיווני החקירה במקום שחקירת הראיות אינה מצריכה מאמץ בלתי סביר.

למאמר בנושא בעיות שכר וזכויות עובדים: מקרים ודוגמאות לחץ כאן