תשובה 1
"כלל העל" לפי הארט הוא "כלל הזיהוי". בעוד שהפוזיטיביזם תחת הגותו של אוסטין ראה בריבון בתור המקור הראשוני לתוקפו של חוק, הארט גרס כי הדבר לא תמיד נכון ומכאן פיתח את כלל הזיהוי שהוא הכלל הראשוני ביותר באמצעותו מזהים האם לכלל מסויים יש תוקף משפטי וזאת באמצעות פנייה למקורות החברתיים וההסכמיים של החוק. על כן, תפקידו של כלל העל של הארט הוא פשוט לזהות מה הוא חוק ומה לאו. בהמשך לכך, הוא הציע את כלל השניוי וכלל השיפוט אשר מאפשרים את השינוי והדינאמיות והגמישות של מערכת המשפט.
המושג "משפט ככללים" עשוי להתקשר להארט דרך העובדה שהוא תפת את מבנה מערכת המשפט ככזו הכוללת חובות וזכויות, התנהוגיות מסויימות והסכמות שהחברה באותה מערכת משפטית תופסת כחשובות ולכן יש להתייחס אליהם מנק' מבט פינמית. לכל חובות וזכויות אלו ניתן להתייחס ככללים מסדר ראשון ע"פ הארט שכוחם מהתפיסות והקונצנזוס החברתי לגביהן. כלומר, התפיסה של משפט ככללים מכוונת למשפט הקהילה המזוה ע"י קריטריונים חברתיים מיוחדים וייחודיים לכ חברה וחברה או קהילה וקהילה, ואשר מבחינים אותם רעיונית מ"חוקים מזוייפים" (כדוגמת הכללים הנאצים לדעתי שהיו מזוייפים). לתפיסתו של הארט כללים משפטיים אלו ממצים למעשה את החוק, קרי החוק כולל הלכה למעשה רק כללים כאלו שהחברה מסכימה עליהן ואש נובעים ממנה ומתוכה.
ביקורתו של דוורקין כנגד כלל העל הוא עצם הרעיון שלפיו יש מבחן אחד בודד לשאלה מהו משפט. לטענת דוורקין תפיסה כזו מחמיצה את התפקיד החשוב של כל מיני סטנדרטים שלא נחשבים לחוקים ולא מקבלים ביטוי הולם בתיאוריה של הארט לטענתו. מכאן הוא פיתח את התיאוריה הנון פוזיטיביסטית שלו אשר לא כוללת בחובה כלל על אחד שיוצר לבדו מערכת שלמה של כללים.
תפקידה של ההסכמה החברתית לפי הארט היא לשמש למעשה המקור הראשוני שמעניק בכלל סמכות וכוח נוטרמטיבי לכלל מערכת המשפט, החלך מכלל הזיהוי וכלה בכל חוק, תקנה או כלל אחר המצוי במערכת המשפטית. לעומת זאת, ההסכמה החברתית בתורתו של דוורקין היא בהחלט חלק מהמארג הנורמטיבי של מערכת משפט אך היא לא היחידה ולא כלל מערכת המשפט תלויה ועומדת רק עליה. דוורקין מציע לראות במערכות משפט כבנויות ממודלים מורכבים ומתחוכמים יותר הנוסעים הן מפרקטיקות חברתיות והן מפרקטיקות משפטיות.
התיאוריות הביקורתיות יטענו כנגד כלל העל של הארט שלמעשה אין כלל זיהוי אחד שלפיו ניתן לזהות, להגדיר ותאר מערכת משפט, אלא מדובר במערכת שמושפעת מכוחות וגורמים שונים שיש לתת להם ביטוי בתפישתנו את המשפט. אותן תיאוריות יטענו שיש לתת משקל למערך הכוחות בין שכבות שונות באוכלסייה ובקהילה וכי למטרות של שימור כוח ושליטה יש השפעה ניכרת על זיהוי המשפט והגדרתו.
כך לדומה, הריאליזם השיפוטי יטען שכלל הזיהוי חוטא כאשר הוא לא לוקח בחשבון את ההתוויות של בעלי ההון על השופטים ועל מערכת המשפט ולכן חוטא למטרתו.