פסילת צוואה בשל מעורבות והשפעה בלתי ראויה: ניתוח מקרה

עובדות המקרה

במוקד הסכסוך עמדה צוואתו של המנוח, בה ביקש כי כל נכסיו יועברו לבנה של אחותו (הנתבעת), אשר ערכה בזמן שהמנוח שהה בהוספיס ונפטר כחודש לאחר מכן. אחותו של המנוח טיפלה בו במהלך מחלתו, עברה לגור בביתו כדי לטפל בו בימיו האחרונים. המנוח ערך את צוואתו הראשונה חודשים ספורים לפני צוואתו השנייה (נושא המחלוקת), בה הורה שכל הנכסים יוקנו לבתו.

טענות הצדדים

המנוח סבל ממחלות שונות ולא היה מסוגל לערוך צוואה. התערבותו של המשיב בעריכת הצוואה הפכה את הצוואה השנייה לפסולה מחמת השפעה בלתי ראויה. הנאשם ואמו גרמו למנוח לחשוב שהוא תורם את הבית לבית כנסת. המשיב השפיע באופן בלתי הוגן על החלטת המנוח, ואף זייף אישורים רפואיים, והיה מעורב בהפקת רכושו של המנוח. המשיב לא העיד על מצבה של אמו, שהייתה מהעדות החשובות לאימות הצוואה. לעומת זאת, המשיב טען כי המנוח היה עצמאי למרות מצבו הגופני, וכי לא הובאה ראיה של ממש לכך שהוא או אמו השתתפו בעריכת הצוואה.

דיון משפטי והחלטה

בית המשפט דן בסוגיית פסלות צוואה לפי סעיף 35 לחוק הירושה בשל מעורבות והשפעה בלתי ראויה. דעת המיעוט של השופט לוין קבעה כי הצוואה פסולה מאחר שהמשיב השתתף בעריכתה. דעת הרוב של השופטים וארגו ופרסקי קבעה כי לא הוכח כי המשיב השפיע בצורה בלתי ראויה על המנוח. בית המשפט דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, והטיל על המערער הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. על אף שמדובר בדעת רוב, מדובר בהלכה לא מחייבת, והתוצאה תלויה בהוכחת מעורבות מהותית של המשיב בעריכת הצוואה.

למידע נוסף בנושא עבודה סמינריונית במשפטים לחץ כאן