משטר ההחרמה: תכליות ומטרות
פסק הדין ביטא את שתי התכליות המוסכמות של משטר ההחרמה, דהיינו התכלית ההרתעתית והתכלית הבלעדית (ע"א 2966/17 SR Accord Ltd.). מטרת ההרתעה היא לשרת את ערכי המאבק בפשע המאורגן בכלל ובפשיעה בהלבנת הון בפרט, לשמור על האינטרס הציבורי ולמנוע מצב שבו "החוטא מקבל פרס". חלק מהשופטים רואים במשטר ההחרמה סנקציה עונשית הפוגעת בעבריין ומרתיעה אחרים (ראה 7646/07 כהן), בעוד שאחרים אינם סבורים כי מדובר בסנקציה עונשית. המטרה הבלעדית היא לשרת את הפילוסופיה הכלכלית, השואפת לשלול מהפושע רכוש שהושג בפשע ולהחזירו לחברה (ת"פ 6817/07 סיטבון).
שלבי ההחרמה: תפיסה זמנית וחילוט סופי
תפיסה במקום מתרחשת בשלב החקירה ומבוססת על "חשד סביר", לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי. תפיסה זו נועדה לשמור על מצב הנכסים ולמנוע הברחתם. צו חילוט זמני ניתן בשלב איסוף הראיות, ומטרתו להמשיך לתפוס את הנכסים עד לקבלת החלטה סופית. הצו מבוסס על רף ראייתי גבוה יותר ומטרתו להבטיח אפשרות חילוט עתידית. חילוט סופי מתקיים בתום ההליכים המשפטיים כאשר הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.
החזקות בחקיקה: חזקה משפטית וחזקה אבסולוטית
חזקה משפטית היא כלי להוכחת יסודות מסוימים בעבירות פליליות, כאשר ישנם שלושה סוגי חזקה: חזקה חוקית, חזקה משפטית וחזקה אבסולוטית. החזקה החוקית ניתנת להפרכה במידה שהנאשם מוכיח את עניינו במאזן הסתברויות, בעוד שהחזקה האבסולוטית אינה ניתנת להפרכה. בתקנות הסמים המסוכנים נעשה שימוש נרחב בחזקות להוכחת יסודות בעבירות שונות. החוק מעביר את נטל ההוכחה לגבי מקור הרכוש המבוקש לחלט על כתפי הנאשם, ובכך מקנה חזקה כי רכושו של סוחר סמים נרכש בעבירת סמים אלא אם כן יוכיח שהרכוש הושג באמצעים חוקיים (ראה 2163/17 גברילוב).
למאמר בנושא ניתוח אחריות בנזיקין במקרה של החלקה ופציעה לחץ כאן