תהליך החתימה והאשרור של אמנה בינלאומית
לגבי חתימה ואשרור, יש לקחת בחשבון מספר גורמים. האמנה היא אמנה רב-צדדית שהוצעה על ידי מועצת אירופה. האמנה אינה מכוונת במיוחד למדינות אירופה. לאחר שישראל שולחת את נציגיה וחותמת על האמנה, מצהירה מדינת ישראל על הסכמתה לנושאים העולים מתנאי האמנה וחתימתה אינה מהווה התחייבות משפטית, אלא חובה כזו תקום רק עם השלמת הליך ההצטרפות במלואו. בישראל אמנות נחתמות לרוב על ידי שר החוץ ומופיעות במסמכי אמנה, כגון חוזים, בעברית, אנגלית ובשפת החותם על האמנה, אך הנוסח המחייב נמצא באמנה עצמה. (סיבל ורונן).
למאמר בנושא אפשרות הצטרפותה של ישראל לאמנת איסטנבול לחץ כאן
האתגרים והפתרונות בהחלת האמנה בתחומי השיפוט של ישראל
האמנה כוללת סעיף תחולה הקובע כי האמנה תחול בתחומי השיפוט של המדינות החברות באמנה. מנקודת המבט של מדינת ישראל עלולים להתעורר קשיים. מדובר בשני היבטים: ההיבט הראשון הוא תכלית המדינה כמדינה יהודית וההיבט השני כרוך בקביעת שטח. לטענת ישראל, עליה ליישם ולספוג פעילויות חיוביות כפי שמוטלות עליה הוראות האמנה. ישראל לא תוכל לטעון שמאחר שאחת ממטרות המדינה היא המדינה היהודית, היהדות אינה מכירה במערכת יחסים בין שני בני אותו המין, לפיה אלימות על בסיס מגדר, בין אם יש השלכות פיזיות, פסיכולוגיות או כלכליות. נפוצה כי ישראל לא תוכל לאפשר לקבוצה כזו מתוך מודעות מלאה לכך שהיא תערער את מטרתה כמדינה יהודית.
תחולת האמנה על הפעילות הצבאית של ישראל בעזה
במצב הנוכחי, שבו יש מלחמה, כלומר פעילות הכרוכה בשימוש בנשק, יש צורך לוודא האם יש מלחמה בין ישראל לעזה, או נגד המדינה והשליטה של ארגוני הטרור הישראליים, לפי הועד הציבורי נגד עינויים נגד ממשלת ישראל ארגוני טרור בין מדינות. בעזה, מאחר שהאמנה מחייבת רק את צדדיה, היא אינה יכולה להטיל חובות על מדינות שאינן צד לאמנה, אלא אם כן ברור כי לאור תלותה של עזה בישראל ומאחר שישראל שולטת בהתקדמות המלחמה בעזה, יש לספק את החוקים ההומניטריים הדרושים להמשך הישרדותה של עזה. לפי בית הדין הבינלאומי, דיני זכויות האדם חלים בכל עת, גם במהלך סכסוך מזוין. לטענת בג"ץ, דיני זכויות האדם חלים גם בזמן מלחמה, אך הם נתונים לביקורת במידה שהפרות של דיני זכויות האדם מותרות. בהתחשב בהוראות המשפט ההומניטרי (מקרה של הרתעה ממוקדת), אני סבור אפוא שהאמנה למיגור אלימות על רקע מגדר לא חלה בעזה.
—