חוק חופש העיסוק ושינויים בחוקי היסוד
בישראל, חוק חופש העיסוק נחשב לחוק יסוד בעל חשיבות רבה, עם סעיף 7 שמכיל הוראות מחמירות לביצוע שינויים. לפי פסקה זו, שינויים כמו הסרת פסקת ההחלפה מחייבים שני תנאים מצטברים: שינוי בחוק היסוד ורוב של לפחות 61 חברי פרלמנט מתוך 120. כך, השינויים דורשים תמיכה רחבה ומבטיחים שמירה על יציבות החקיקה המרכזית של המדינה. זה מדגיש את החשיבות והקושי בביצוע שינויים בחוקי היסוד, ומגן על עקרונות היסוד של השיטה המשפטית והחוקתית.
חוק הפרלמנט וההגבלות על שינויו
המחוקק הישראלי מחליט שאין לשנות את הוראות סעיף 4 לחוק הפרלמנט אלא ברוב הסגנים, כלומר לפחות 61 חברי פרלמנט. פס"ד גוטמן קבע כי הפגיעה בזכות הרישום בפרלמנט אינה מהווה שינוי ולכן אינה דורשת רוב מיוחד. עם זאת, הגדלת אחוז החסימה פוגעת בזכות לבחור ולהיבחר, מה שמהווה פגיעה בעיסוקם של חברים פוטנציאליים בפרלמנט. לפיכך, יש לבחון פגיעה זו לפי הוראות פסקת ההגבלה של חוק יסוד בית הנבחרים, המדגישה את האיזון בין הצורך בשינויים לבין שמירה על זכויות הפרטים.
חוק המקרקעין וחוק המיטלטלין
עסקאות מקרקעין חייבות להיות רשומות בפנקס לפי סעיף 7(א) לחוק המקרקעין, כמו במקרה של אופירה, שעסקתה נרשמה כראוי. סעיף 12 לחוק המיטלטלין קובע כי במקרה של עסקאות מטלטלין, למתקשר הראשון בזמן יש עדיפות על פני השני. עם זאת, החוק יעניק הגנה למתקשר השני אם יעמוד בשלושה תנאים: קבלת הנכס, ביצוע התשלום ופעל בתום לב. כך, במקרה של מור ועופר, אם מור עומדת בתנאים אלו, היא תזכה להגנת החוק, למרות העדיפות הראשונית של עופר. חוקים אלו מדגימים את מורכבות הדין והאיזון הנדרש בין זכויות הצדדים בעסקאות שונות.