סמכות שיפוט בתביעות בינלאומיות
חברה ישראלית עם סניפים במדינות שונות: על פי חוק אשבורן, כאשר יש סניפים ברחבי העולם, יש לקבל את האפשרות שיום אחד יימצא באחת המדינות איתן הוא מעוניין לסחור. כחלק מתנאי ההצעה עליה הסכימה ישראל, הם כללו סעיף הקובע את סמכות השיפוט של בתי המשפט בהונג קונג: על פי דיני טבע, הכלל המנחה הוא לכבד את הסכמת הצדדים, אלא אם כן יש צורך בהתערבות למען האינטרסים של טבע. סדר ציבורי. הישראלים הגישו תביעה בישראל, והאשימו את האינדונזים בחוסר תום לב קיצוני: בהנחה שעיקר פעילות החברה בוצעה בישראל, אני מניח שהיא השתתפה במכרז וחתמה על התנאים דרך האינטרנט. לחברה הזכות להגיש תביעות בישראל אך עליה לספק ראיות לכך שבתי המשפט בישראל הם הפורום הנכון. ט' ואן פס"ד סבורה כי המבחן המכריע הוא הרלוונטי ביותר וכי מבחן הצדק המהותי הוא איזון הציפיות ההדדיות הסבירות של הצדדים.
תביעה מחוץ לתחום השיפוט
החברה הישראלית מבקשת להגיש תביעה מחוץ לתחום השיפוט של החברה האינדונזית: בקשה כזו תוגש לבית המשפט, והחברה הישראלית תהיה מוסמכת להגיש תביעה רק אם ייתן רשות להגיש תביעה. אינדונזיה טענה כי לבתי המשפט הישראליים אין סמכות לדון בתביעה במסגרת תנאי השיפוט עליהם הסכימו הצדדים, בטענה כי בתי המשפט הישראליים אינם הפורום המתאים לדון בסכסוך, בעיקר משום שלא היו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. שתי מדינות יכבידו עליה: לפי סעיף 502ב לתקנה, החברה האינדונזית יכולה לבית המשפט יש סמכות לדון בתביעה, ולפי סעיף 168 הוא יוכל לטעון שבתי המשפט בישראל אינם הפורום המתאים לדון בתביעה. עליה להגיש את בקשתה בכתב.
טענות הצדדים בסוגיית הסמכות
אינדונזיה טוענת: על פי דיני טיקו, יש לבחון תחילה למי הסמכות הטבעית לדון בתביעה כדי לבדוק האם הבקשה מתקבלת בתי המשפט ישקלו את הנסיבות הספציפיות ואת מכלול הקשר, שכן יטענו כי התנאים בחוזה המכרז היו ברורים ומוסכמים על ידי שני הצדדים, ויש ציפייה שהסכסוך ייפתר בהונג קונג. על פי חוק אלביט, דוקטרינת אי הפורום מאפשרת לבית משפט שלא להפעיל סמכות אם יש בית משפט זר שיהווה את "הפורום הטבעי" לדון בתביעה במבחן הקשר הקרוב ביותר. לחוק אבו ג'חלה, המאפשר סיום הליכים אם בית המשפט המקומי אינו בית משפט טבעי במבחן הזיקה הקרוב, יש מרכיב זר. לחברה האינדונזית לא היו קשרים לישראל, והחברה הישראלית, שלה סניפים בחו"ל, לא עמדה ברוב מבחני השיוך. לכן, דוקטרינת הפורום הבלתי הולמת חלה רק אם פורום הדיון נחות במופגן מפורומים חלופיים.
ישראל טוענת: על פי חוק Interdeco, ההוראות על סמכות השיפוט של הונג קונג יכולות להיות "ייחודיות" או "מקבילות" ויש לבחון את מהותן בית המשפט לא יחרוג מהוראה זו וייישמה בגלל נסיבות מיוחדות. קיימות נסיבות מיוחדות שבהן הונג קונג אינה מדינה שיש לה קשרים הדוקים עם המכרז או עם שני הצדדים. לכן ישראל טובה יותר. על פי חוק הגבס, רק כאשר הקשר בין בית המשפט הישראלי לבית המשפט בהונג קונג לטובת בית המשפט בהונג קונג, יקבע בית המשפט כי אינו מהווה בית משפט מתאים. זה לא המצב ולכן בתי המשפט בישראל הם הפורום הנכון.