הקדמה לשימוש בגישור
דברי אמיר לרמי בתמיכה בגישור: "ראשית, בניגוד למשפט, שבו לא יודעים עד הרגע האחרון מה יחליט השופט, בגישור כיוון ההסדר ברור מלכתחילה;" קביעה זו אינה נכונה. המגשר אינו שופט מטרתו להעביר את הצדדים בתהליך ממציאת האשם ועד למציאת פתרון ועד להסכמה. המטרה היא להביא את הצדדים להסכמה. שני הצדדים יהיו מרוצים והתהליך לא ינוצל לטובת צד אחד. לפי תקנות בתי המשפט (גישור) 1993 ("הפקודות"), גישור משמעו ההליכים הקבועים בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [מהדורה מאוחדת] ("החוק"). גישור הוא "הליך למינוי מגשר עם הצדדים במטרה להביאם להסכמה על פתרון הסכסוך, אך למגשר אין סמכות החלטה בסעיף 1 לתקנות נקבע כי חובת המגשר היא לסייע". הצדדים להגיע לגישור באמצעות משא ומתן חופשי להסדר, אך למגשר אין שיקול דעת. מהות הגישור: "גישור מתייחס להליך שבו הצדדים ממנים מגשר שיאפשר לשני הצדדים להגיע להסכמה על פתרון הסכסוך על ידי בירור הסוגיות השנויות במחלוקת, חשיפת המידע הדרוש וכדומה, פנייה לסכסוך והצעת פתרון הסכסוך. לפיכך, פיוס ההכוונה לא מגיעה כלל מהמגשר, אלא מהצדדים, ולכן האמירה של אמיר אינה נכונה.
היתרונות של תהליך הגישור
"באמצעות גישור אולי תצליחו להחזיר את האהבה ביניכם ולהציל את הנישואים;" – יש אמת בטענה הזו, הליכי משפט מתאפיינים בזירה יריבות, ניהול סכסוכים ותחרות, אז למי ועדן יושבים ביחד וכל מצב שינסה להנמיך את להבות הסכסוך יהיה טוב יותר אם ניתן יהיה לסיים סכסוכים ומחלוקות ולהציל את הנישואים. סביר להניח שזה יקרה במהלך הגישור ויש לו סיכוי אפסי לקרות בבית המשפט.
"כל הנאמר בגישור חסוי ועדן לא תוכל לפרסם דבר ללא הסכמתך האמור בגישור חסוי, כך שגם אם הגישור לא צלח ולאמי ועדן ישובו לבית המשפט כדי להמשיך ב". הליכים "רגילים", תכנים מגישור לא ישמשו בהליכים משפטיים. ראה סעיף 79(ג)(ד) לחוק: "לא ישמשו חפצים שנמסרו במסגרת הליכי גישור כראיה בהליך אזרחי עוד בסעיף 2א". בנספח לתקנון מודגש: "הצדדים מתחייבים שלא למסור לבית המשפט הערות שהועלו במהלך הליך הגישור, ואף לא להגיש מסמכים בכל עניין שהועלה במישרין או בעקיפין בהליך הגישור".
טיעוני נגד לגישור
דבריה של מרים לאדן נגד הגישור: בגישור תצטרכו להקריב את הזכויות שלכם בהחלט לא צודקת, כמובן שכששני צדדים יושבים יחד רוב הזמן הפתרון יהיה למצוא אמצע בין שתי נקודות המוצא של שני הצדדים פתרון, אבל זה בהחלט לא חובה. בסופו של דבר זו החלטה של כל הצדדים, ולא ניתן להגיע להסכמה באמצעות פשרה, כלומר צד אחד מתפשר והשני לא. מה גם – לא הייתה חובה להתפשר כלל, הם יכלו לתווך אבל לא הצליחו – החליטו שלא יתפשרו. גם בבית המשפט רשאי השופט להמליץ לצדדים להחליט בדרך של פשרה (לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט). על פי החוק, אין חובה להגיע להסכמה מראש: סעיף 79(ג) לחוק: "לא הגיעו הצדדים להסדר מתווך עד תום התקופה האמורה בפסקה (ה), ההליכים בבית המשפט יחודשו".
הגישור עשוי להימשך עד אשר רמי יואל יסכים להסדר כלשהו, אם בכלל. במשפט, לעומת זאת, השופט מקבל החלטה וזהו. מרים לא צודקת, הצדדים יכולים להגביל מראש את הליך הגישור ואת מספר הפגישות, וממילא הליך הגישור מתנהל בסדרת פגישות, כך שסטטיסטית זה הרבה יותר מהיר מהליכה למשפט. לשופטים לוקח יותר זמן לקבל את החלטותיהם. ולפי סעיף 8 לתקנה: "הצדדים רשאים להפסיק בכל עת את הגישור ולבקש את חידוש ההליכים בבית המשפט ולפי סעיף 79ג לחוק, הליך הכניסה לגישור יידחה לתקופה במהלך".יו יש להגיע לתוצאות. דהיינו, אין מדובר בשאלה האם מי מהצדדים עלול לחוש חוסר תום לב בהארכת הזמן הנדרש להשגת הסכם. למרות שהמגשר יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת המועד אם ראה צורך להקדים את הצדדים: "(ה) הפנה בית המשפט עניין לגישור, ידחה את ההליכים לתקופה מסוימת. תקופת הגישור תיקבע בנפרד, ניתנת להארכה בהסכמת הצדדים ראה סעיף 6(1) לתקנון: "הצדדים מחויבים להיות הוגנים וישרים במהלך הליך הגישור".
בהשוואה לאישיות החזקה והסובלנית של רמי, אני מכיר את החולשות שלך. במשפט עורך הדין שלך יגן עליך, בגישור אף אחד לא מגן עליך". גם בזמן גישור עורך דין יעזור ללקוח שלו. למרות שפעמים רבות עורך דין מעוניין לעבור את ההליך המשפטי המלא, ניתן לפתור זאת בקלות במשפט או בגישור עם הסכם עלויות טוב המעניק עדיפות לפתרון מהיר ויעיל עבור הלקוח, ראה סעיף 6 לתקנה: "הצדדים מחויבים לפעול בהגינות ובתום לב במהלך הליך הגישור, מכיוון שהם רשאים להתייעץ באופן עצמאי עם כל אדם שיבקשו. בכל שלב בכל עניין בגישור, והם רשאים להפסיק את הגישור בכל עת…" בסעיף 3, בנספח לתקנות, נקבע: "זכות לצדדים להליך להיוועץ עם בא כוחם. וכל מי שנראה להם מתאים בכל שלב של הגישור."