העברת נטל השכנוע על המעסיק
היפוך נטל השכנוע הוא כלי משפטי משמעותי שמטרתו להקטין את פערי הכוחות בין המעסיק לעובד. בתחילת דיני העבודה, העובדים התקשו להוכיח את טענותיהם בשל היעדר תיעוד מספק, ולכן נטל השכנוע הועבר אל המעסיק. זה יוצר תמריץ למעסיקים לציית לחוקי המגן ולהעצים את העובדים באופן חוקי. לדוגמה, אם המעסיק אינו רושם את תנאי עבודת העובד ומסר לו אותם תוך זמן קצוב, הוא עלול להתחייב בתשלום פיצויים.
הגנה על עובדים פעילים בהתארגנות ופיקוח על שעות עבודה
פסק דין חשוב בעניין UTS קבע כי אם עובד מפוטר בשל פעילותו בהתארגנות עובדים, על המעסיק להוכיח שפיטוריו לא קשורים לארגון. זה מחזק את מעמד העובדים ומקטין את החשש מפני פיטורים שרירותיים. כמו כן, סעיף 7ב' לחוק שכר מינימום מחייב את המעסיק לתעד שעות עבודה בפועל, מה שיוצר תמריץ לפקח על שעות העבודה ולרשום אותן כראוי. אם המעסיק אינו מתעד את שעות העבודה, העובד יכול לטעון שעבד במשרה מלאה, והמעסיק חייב להוכיח אחרת.
איזון בין הגנה על עובדים והגנה על מעסיקים
היפוך נטל השכנוע מסייע בהגנה על זכויות העובדים, אך חשוב להשתמש בו בזהירות כדי לא לפגוע במעסיקים בתביעות מיותרות. יש להבטיח שמעסיקים יוכלו להתגונן כראוי ולהוכיח את עמדתם. גישת בית המשפט בעניין פרשנות סעיף 9(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה דורשת מהתובע להביא עדי ראייה להיפוך נטל השכנוע, דבר שמבטא את הרצון לאזן בין ההגנה על העובדים להגנה על המעסיקים. בתי המשפט מקבלים החלטות לאחר בחינת כל הראיות והעברת האחריות, וכך ניתן להעניק הגנה מירבית לעובדים תוך שמירה על זכויות המעסיקים.
למאמר בנושא זכויות עובדים והסכמי העסקה בשוק העבודה הישראלי לחץ כאן